לעיתים בעלי מחברים תוהים: שמא נשכור בעצמנו את "בעלי המלאכה" הנדרשים, עורך, מגיה מעמד וכדומה. למה לעבור דרך הוצאה לאור?
ואנחנו אומרים: או-הו, הלוואי והעולם היה פשוט כל כך! כל מי שבנה או שיפץ את ביתו ללא קבלן, יודע כמה עמל, כאב ראש ותסכול היה עליו לספוג. להיות בקשר אישי מול כל בעל מלאכה, להבין מה הוא עושה ולפקח עליו… סיוט!
בדיעבד, אומרים אותם מותשים, כי היה עדיף להיעזר בקבלן מיומן, כזה הלוקח אחריות על התוצאה הסופית. "שהוא ישבור את הראש מול כל הפועלים…"
מחברי ספרים מגיעים לעיתים אל מכון ההוצאה לאור, כאשר ברשותם קונטרס בכתב יד. במקרים אלו, השלב הראשון הינו הקלדת החומר, פענוח כתב יד וראשי תיבות, כך שיתקבל קובץ טקסט ממוחשב מוכן לעריכה ולעבודה.
ואילו לפרקים; מחברי הספרים מגיעים לשערי בית ההוצאה לאור, כאשר ברשותם הקלטות בלבד. במצב זה, הקבצים עוברים תחילה תמלול והקלדה, כך שיתקבל קובץ טקסט ממוחשב מוכן לעריכה ולעבודה.
כדי שהקורא לא יתקל ב'בלוק' טקסט מרתיע, הגורם לדילוג או קריאה מרפרפת, נדרשת הבנה עמוקה לקלוע לטעמו של הקורא והלומד המצוי, לחלק את החומר במדורים מסודרים, ובפסקאות מושכות ובהירות.
אנו במכון השקענו סכומי עתק במחקר ופיתוח, והתוצאה הינה שיטה סיסטמתית לחלוקה המקלה על העומס במוח הקורא, ודואגת שהחיבור ייכנס לזכרון הלומד למעין 'קפסולה' ייעודית, נגישה ונעימה.
כאשר אנו נתקלים בטקסט שאינו כתוב היטב, אנו חווים דחיה מהטקסט וחוסר רצון להמשיך בקריאה. זו הסיבה בגינה חשוב להעביר את הטקסט בעריכה לשונית איכותית, המחליקה, מיישרת ומייפה את הכתוב בו.
לעיתים, כאשר רוצים לגרום לספר מסויים לשדר אופי פחות עיוני, זורם וקריא יותר, בוחרים המחברים לנקד אותו. בנוסף, ספרי הקודש הבסיסיים, יגיעו תמיד כאשר הם מנוקדים, דבר המעיד על נכבדות וחשיבות הטקסט.
לאחר כל העמל בשלבים הקודמים, מגיעים אנו כאן לשלב ההכרחי ביותר: הגהת הטקסט! וזאת משום שכלל הוא בידינו, 'כשם שא"א לבר בלא תבן כך א"א לספר בלא שגיאות', אין טקסט המגיע לשלב ההגהה נקי לחלוטין משגיאות כתיב ופיסוק ואיות. אגב, ספרים מנוקדים זקוקים גם להגהת הניקוד.
אנו במכון באר שלמה פיתחנו שיטה מיוחדת, פרי מחקר יקר וממושך, בה אנו משמיטים גם מילות קישור היוצרות לאוּת ועייפות במוח הקורא. התוצאה? במקום לפגוע ברצף הקריאה, החדות רק משתבחת, ונוצר גירוי ועניין במוח.
טקסט מוקלד, עדיין אינו יכול לרדת לעימוד. לשם כך, על ההוצאה לאור להכין אותו: להגדיר שוליים נכונים בצדדים, מעלה ומטה, לוודא שאין "שורה יתומה" בתחילת עמוד, ורק אח"כ להתחיל בעימוד, לבחור פונט נעים לקריאה המתאים לאופי החיבור, ועוד. ספרים תורניים מעומדים בתוכנות תג ואינדיזיין.
אומנות העימוד נחשבת לעדינה במיוחד, וקיים פערי איכות רבים בין המעמדים בשוק. מכון באר שלמה נעזר במעמדים מעולים ומוערכים, המעניקים לכל ספר את העימוד האכפתי והיפהפה, כך שנוצרת חווית לימוד מהנה ורציפה, המזמינה את המוח להמשיך ולשקוע בספר.
אינה דומה כריכת ספר תורני לספר חול. עבודת העיצוב של ספר תורני מורכבת וכוללת הכנת תבליטים 'גלופות' והדגשות בצבע זהב או כסף, וכן עיצוב עמודי השער הפנימיים, הנצחות ועוד. במכון באר שלמה מוצב דגש מרכזי על נראות מושכת ונוי הספר, כמו כן על עיצוב המקדם את מכירות הספר.
בתחום ההדפסה קיימים פרמטרים רבים – ומבלבלים כל כך! החל מסוג הנייר, עוביו, איכותו, ועד מרקמו ומשקלו, המשך במהירות ומשך זמן ההדפסה, עבור בהשבחות השונות לכריכה וכלה בהבדלים בין בית דפוס אחד לרעהו…
הוצאה לאור מיומנת דואגת למחבר ומסייעת בידו לצלוח ברוגע ובבטחון את השלב הכה מהותי הזה, עד לשלב הגשמת החלום: החיבור המיוחד שלך, עליו עמלת כה רבות – בצורת ספר יפהפה ונהדר לעין ולנפש, הנמכר בהצלחה רבה ונכנס לתודעת ציבור הלומדים.
